החשיפה לשמש מסוכנת בכל עונות השנה, ולכן חשוב להגן על עורנו מפניה גם בזמן שגרה. איך בוחרים מקדם הגנה מתאים, כמה צריך להימרח ולמה כל כך חשוב להקפיד על סקירת השומות באופן קבוע? רופאת העור ד"ר שרון מרימס מסבירה.
כולנו יודעים שבשעות הצוהריים לא כדאי להיחשף לשמש ושלבריכה ולים צריך לקחת כובע ומקדם הגנה, אבל כמה מאיתנו מקפידים להתמרח לפני היציאה בבוקר לעבודה? כמה מקפידים על כובע ומקדם הגנה לפני שיוצאים לסיבוב בגינה ומי חושב על הגנה מפני השמש בעונת החורף? "אחד הדברים שאני שומעת הרבה הוא שמטופלים אומרים לי 'אני לא בשמש'", אומרת ד"ר שרון מרימס, מומחית לרפואת עור מהמרפאה הדרמטו־אונקולוגית במכון שרת לאונקולוגיה, המרכז הרפואי הדסה. "אנשים חושבים שלהיות בשמש זה להיות בים או בבריכה. אין מודעות לחשיפה ביום־יום, למשל שהות בגינה עם הילדים אחרי שאספנו אותם מהגן, או הישיבה בבית הקפה בצהריים".
באיזה שעות החשיפה לשמש מסוכנת?
"נהוג לציין שהשעות בהן הקרינה מסוכנת יותר הן בין 10:00 ל־16:00, אבל אני ממליצה, בעיקר בשיא חודשי הקיץ, על מרווח ביטחון. שעות בטוחות הן עד 9:30-10:00 ואחרי 16:30-17:00. אלו השעות שאנחנו הרבה יותר מוגנים בהן".
איך מתגוננים מפני חשיפה לשמש בזמן שגרה?
"כובע וביגוד מכסה, ומודעות לאזורים החשופים, לא רק הפנים. גב היד למשל – החלק האחורי של כף היד, שם מופיעים בשכיחות גבוהה כתמים ונזקי שמש עם הגיל, וכמובן הפנים, הזרועות כפות הרגליים בסנדל וכיוצא באלה".
בספריי, במוס או בקרם – העיקר להימרח
ראשי התיבות SPF המופיעים על גבי מקדם ההגנה, משמעותן Sun Protecting Factor, כלומר הזמן שייקח לגוף שלנו להאדים (צריבה ראשונית הנגרמת מקרני UVB) ביחס לזמן שלוקח לנו להאדים ללא הגנה. לדוגמה, אם במצב רגיל אנחנו מאדימים אחרי 10 דקות של חשיפה לשמש, 'SPF 30' יכפיל את 10 הדקות ב־30, כלומר 300 דקות של הגנה מהשמש. "חשוב לזכור ש־SPF נקבע בתנאי מעבדה, כאשר מורחים כמות יחסית גדולה של קרם לעומת הכמות שאנחנו מורחים בדרך כלל על עצמנו, ובתנאים שבהם איננו מזיעים או במגע עם מים כמו בבריכה או בים", מסבירה ד"ר מרימס, "לכן במציאות זמן ההגנה קצר מהחישוב המדויק. רוב הארגונים המובילים בתחום רפואת העור ממליצים על מקדם הגנה של 30 עד 50 SPF. אין טעם ב־SPF 100 כי הוא לא נותן ערך מוסף ואנחנו כן זקוקים לקצת UV".
מגוון מקדמי ההגנה שעל המדפים עשוי להיות מבלבל, אך ניתן לסווג את התכשירים לשני סוגים עיקריים: תכשירים מינרליים, שנקראים גם 'פיזיקליים', המבוססים על מולקולות אי־אורגניות כמו תחמוצת אבץ או טיטניום דו־חמצני. חומרים אלו חוסמים את קרני השמש מלחדור לעור, הם אינם נספגים ומותירים שכבת קרם לבנה במריחה. החומרים הפיזיקליים נשטפים יותר במים ולכן יש למרוח בתדירות גבוהה אם משתמשים בהם בים ובבריכה. הסוג השני של מסנני הקרינה הם חומרים כימיקליים, מסנן כימיקלי יוצר תגובה לקרני השמש ומרכך את החשיפה ל־UV. שניהם יעילים ומומלצים מאוד.
איך בוחרים במקדם הגנה מתאים מבין מגוון התכשירים הקיים?
"יש הגנה בכל התכשירים, אף שקל יותר לכמת קרם מאשר ספריי. עם זאת, כל הגנה עדיפה על היעדר הגנה".
האם איפור וקרמים הכוללים SPF מספקים את ההגנה הנדרשת?
"מסנני קרינה באיפור אינם תחליף למריחת קרם הגנה. אנחנו לא מורחים כמות מספקת של מייק־אפ כדי שהוא יספק הגנה, הוא כן מספק עוד תוספת אבל היא לא משמעותית. חשוב לדעת שכל התכשירים להגנה מפני השמש כיום מגנים נגד קרני UVA ו-UVB, מלבד מסנני קרינה בקוסמטיקה. UVB היא קרן קצרה שגורמת בעיקר לכוויות שמש ו־UVA היא קרן שגורמת להזדקנות מוקדמת, כתמים וקמטים. חשוב להגן משתיהן".
את הכמות הנדרשת יש שמודדים בכוסות שוט או מכמתים לפי כפיות. על פי על פי ד"ר מרימס, היות ושתיהן לא ממש בנמצא כשאנחנו נמרחים, מומלץ לדבוק בחוק 'שתי האצבעות' – לקחת מקדם הגנה בשתי אצבעות בכמות שתספיק לכל שטח מבודד בגוף: שטח אחד הוא פנים וצוואר או יד אחת או רגל אחת וכן הלאה. "בכל מקרה, מומלץ לבצע מריחה ראשונה ולאחר ספיגה להוסיף עוד מריחה של שכבה נוספת", מבהירה ד"ר מרימס.
באיזו תדירות כדאי להימרח?
"למי שעובד במקום סגור מומלץ להימרח לפני היציאה מהבית ועוד פעם במקרה שהוא יוצא מהמשרד לפני ארבע אחר הצוהריים. למי שעובד רוב היום בחוץ, מומלץ להימרח כל שעתיים".
אפשר להשתמש במקדם הגנה שנשאר לנו משנה שעברה?
"ההערכות הן שמרגע הפתיחה, מקדם ההגנה תקף לשנה עד שנתיים. אבל אם הוא נשמר לכם זמן רב, כנראה לא עשיתם מה שצריך... מעבר לכך, אסור לשמור קרם הגנה באוטו וכדאי לשמור אותו בתיק שאנחנו נושאים".
שימו לב לנקודות החן
סרטן העור המוכר יותר לרבים הוא המלנומה, אלא שזה רק סוג אחד מבין סרטני העור. גידולים סרטניים שאינם מלנומה בדרך כלל מסוכנים פחות ולא דורשים מעורבות של אונקולוג, אך כן מצריכים הסרה כירורגית על ידי רופא עור או פלסטיקאי בפרוצדורה קלה ולא כואבת של כמה דקות. "גידולים כאלה אופייניים לאנשים שעובדים שעות רבות בשמש. הם לא מתבטאים בנקודות חן ושומות, אלא בפצעים שלא נרפאים לאורך זמן. במלנומה הגילוי המוקדם הוא קריטי מכיוון שמדובר במחלה מסכנת חיים אם היא לא מאובחנת בזמן", מסבירה ד"ר מרימס.
האגודה למלחמה בסרטן מגדירה חמישה 'גימ"לים' שמומלץ לשים לב אליהם בעת בדיקת השומות: גיאומטריה – שומה לא סימטרית, שחלקה האחד אינו זהה לחלקה האחר ; גבול – שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר; גוון – שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת ממספר גוונים, כגון שחור, חום, ורוד ועוד; גודל – שומה שקוטרה יותר מ־5 מילימטרים (קוטר של מחק בקצה העיפרון); וגובה – שינוי בגובה השומה או כל שינוי בארבעת הסעיפים הקודמים.
"נקודת חן משתנה, לא סדירה, גדולה עם ריבוי צבעים, חורגת מחוץ לגבולות או לא סימטרית היא מחשידה", מסבירה ד"ר מרימס. "אנשים בעלי גוון עור בהיר שיש להם הרבה נקודות חן, היסטוריה של מלנומה או מלנומה במשפחה מקרבה ראשונה – אלה צריכים להיבדק כל חצי שנה. לשאר האוכלוסייה מומלץ להיבדק אחת לשנה. מדובר בבדיקת סקירה שמבוססת על הסתכלות ישירה ובעזרת דרמטוסקופ, מכשיר ידני המשלב זכוכית מגדלת ומקור אור מקוטב המאפשר לנו לראות מבנים על פני העור ובתוכו, באיכות גבוהה יותר מעין בלתי מזוינת. הבדיקה מהירה ולא פולשנית שעושה כל רופא".
אפשר לבצע את הבדיקה בעצמנו?
"חלק לא מבוטל מהמלנומות מתגלות לראשונה כממצא מחשיד על ידי המטופלים ובני משפחתם. יש דברים שניתן לראות ויש אזורים חבויים כמו הגב, שאדם לא יכול לבחון לבדו. מומלץ להכיר את העור ונקודות החן שלנו וכל חודש־חודשיים לסקור את הגוף בבדיקה עצמית. מלנומה יכולה להופיע על כל אחד ובכל מקום, לרוב באזורים החשופים לשמש, אבל גם בכף הרגל, באזורים אינטימיים ובקרקפת". כאמור, בדיקה עצמית היא חשובה ומצילת חיים, אך היא איננה תחליף לסקירה של רופא עור. קבעו תור לבדיקת רופא מדי שנה והגנו על עצמכם מהשמש – בכל יום וגם בחורף.
התכנים המופיעים בעמוד זה נכתבו על ד"ר שרון מרימס על פי דעתה ונסיונה ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. מוגש כשירות לציבורמטעם חברת MSD.
