גישה רב- תחומית בסרטן שד- מיהו הצוות המטפל ומה תפקידו?

התייעצות רב־תחומית בין רופאים ואנשי מקצוע מתחומים שונים היא חיונית לקבלת החלטה טיפולית נכונה בסרטן השד ולהעלאת הסיכויים להחלמה. בכתבה זו הכירורגית ד"ר יהלי מילר והאונקולוג ד"ר טל סלע, יפרטו על תפקידם של כל אחד מאנשי הצוות הרפואי שמלווים את האישה במסע מאבחון ועד החלמה

בשנים האחרונות הטיפול בסרטן השד עובר מהפכה בגישת הטיפול הרפואי. לא עוד גישה מבודדת של רופא אחד או טיפול בודד, אלא שיתוף פעולה רב־תחומי המשלב מומחים מתחומים שונים במטרה להעניק למטופלת את הטיפול הטוב והמותאם ביותר. גישה זו, המכונה הגישה המולטי־דיסציפלינרית, מאפשרת לכל מומחה לתרום מהידע הייחודי שלו למען הצלחת הטיפול, תוך שמירה על ראייה כוללת של צורכי המטופלת, לא רק בהיבט הרפואי אלא גם הרגשי והחברתי. הדמויות המטפלות העיקריות שאותן תפגוש המטופלת בשלבי המסע הם רופא.ת משפחה, כירורג.ית שד, רדיולוג.ית, אונקולוג.ית,  ואונקולוג.ית קרינה, במידת הצורך פלסטיקאי.ת בצוות פעילים גם הפתולוג.ית, רופאי הרפואה הגרעינית וצוות תומך.

רופא.ת המשפחה |  כירורג.ית השד |  אונקולוג.ית רפואי |  אונקולוג.ית קרינה | רדיולוג.ית  |  פתולוג.ית  |  היוועצות רב־תחומית

התחנה הראשונה של מטופלת במסע לאבחון וטיפול בסרטן השד מתרחשת לא אחת בחדר רופא.ת המשפחה, מי שאמון על מתן מענה ראשוני למטופליו בכל נושא הנוגע לבריאותם הפיזית והנפשית, שמבצע את הדיאגנוזה הראשונית ובמקרה הצורך מפנה את המטופלות לבדיקות שונות או לרופאים מומחים. במקרה של מטופלות במהלך אבחון בסרטן השד, הן יפגשו את רופא.ת המשפחה בעקבות ממצא חריג שעלה בבדיקת סקר שנתית ובמקרים אחרים בשל חשד שעלה אצל האישה. "רופאי משפחה צריכים לדעת מתי להפנות את המטופלת לביצוע הדמיה, מתי עליה לגשת לכירורג.ית שד, ויש גם רופאי משפחה שאף הוכשרו לביצוע בדיקה ידנית בדומה לבדיקה שמבצע.ת כירורג.ית שד", מסבירה כירורגית השד ד"ר יהלי מילר, מנהלת יחידת שד במרכז הרפואי שערי צדק. למעשה, לרופא.ת המשפחה תפקיד חשוב ומרכזי בטיפול בכל שלבי סרטן השד, כך מסביר האונקולוג ד"ר טל סלע, רופא בכיר במכון לגידולי שד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ומנהל השירות לסרטן שד בנשים צעירות: "זה מתחיל כבר באבחון, כאשר לרוב יהיה זה רופא המשפחה שיזום ויכוון את הבירור שיוביל לאבחנת הסרטן ועד המפגש עם המומחים לטיפול בסרטן השד, הכירורג או האונקולוג. לאחר המפגש עם המומחים, חשוב לעדכן את רופא המשפחה בתוכנית הטיפול. בשלב זה רופא המשפחה מסייע מאוד בתיאום בין הגורמים והבדיקות והשגת אישורים נדרשים מקופת החולים. עם תחילת הטיפול, לרופא המשפחה, לאור הזמינות הגבוהה והקרבה לבית, תפקיד חשוב במתן תמיכה ומענה לתופעות לואי שונות. מאחר שסרטן השד היא מחלה נפוצה מאוד, מרבית רופאי המשפחה כבר רכשו היכרות וניסיון עם הרבה מהטיפולים שניתנים לסרטן השד. גם בתקופה ההחלמה לרופא המשפחה תפקיד בתיאום בדיקות מעקב, וידוא היענות להמלצות מעקב ומתן מענה ראשוני לכל נושא שעשוי לעלות במסגרת המעקב. לצד כל זאת, לחלק מהמטופלות מחלות נוספות, מעבר לסרטן השד אשר ייתכן שיושפעו מהטיפולים הניתנים לסרטן השד. רופא המשפחה ימשיך כל העת בניטור מחלות נלוות אלו והתאמת הטיפול בהן כפי שנדרש".

רופאי כירורגיית שד אמונים על הערכה וטיפול בספקטרום רחב של בעיות שד, כולל זיהוי ממצאים, בחינת הדמיות, ביצוע \ שליחה לביופסיות וניתוח להסרת הגידול. לרב יהוו תחנה שנייה במסע של המטופלת אך הם מבצעים גם בדיקות סקר ולעיתים מהווים את התחנה הראשונה של המטופלות. "מטופלות מגיעות אליי בדרך כלל משתי סיבות, האחת היא ממצא שעלה לאחר בדיקת סקר והשנייה היא תלונה של האישה, למשל גוש שהבחינה בו במישוש, שינוי במבנה השד, הפרשות מהפטמה, שקע בשד, כובד או כאבים בשד וכיוצא באלה" בנוסף, פונות נשים שנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד, לדוגמא בשל סיפור משפחתי. על פי בדיקות ההדמיה השונות והבדיקה הידנית תקבע הכירורגית האם נדרשות בדיקות נוספות לצורך אבחנה והאם המטופלת מתאימה לניתוח.

רופאים אונקולוגיים המתמחים בתחום סרטן שד הם שאמונים על קביעת סוג ושלב המחלה, תכנון הטיפולים לפני הניתוח ולאחריו וניהול הטיפולים התרופתיים. מטופלות מגיעות לאונקולוגיים להתייעצות בדרך כלל בשלושה מקרים: 1. כשנקבע כי יש צורך בטיפול תרופתי מקדים לפני הניתוח - במקרים בהם הטיפול הנדרש כבר ברור ומתן לפני הניתוח יאפשר לבדוק את השפעתו על הגידול או כאשר יש צורך להקטין את הגידול לקראת הניתוח; 2. לאחר הניתוח, כאשר המשך הטיפול יינתן בהתאם לתוצאות הניתוח; 3. במקרים שבהם המחלה מתקדמת ולא מתאימה לניתוח. יש מקרים שבהם מטופלות מגיעות קודם לייעוץ אצל רופא.ה אונקולוג.ית, אך כמעט תמיד הכירורגים הם שאחראים על ניהול תהליך האבחון. "במקרים שבהם הוחלט להתחיל בטיפול תרופתי לפני הניתוח, לכירורגים תפקיד חשוב מאוד בבירור כלל הממצאים ולוודא שהם מסומנים היטב, שכן ברגע שיחל הטיפול האונקולוגי התמונה עשויה להשתנות", מסביר ד"ר סלע. 'סימון' הממצא הוא למעשה הליך שמבוצע במהלך הביופסיה באמצעות השארת כלי מתכתי קטן ובלתי מורגש באזור הממצא. "ברגע שהטיפול מתחיל, אם הגידול מגיב לטיפול הוא יכול להתכווץ ואף להיעלם. הסימון יסייע לנו בהמשך לדעת לאן לכוון את הניתוח".

האונקולוגים המקרינים מתמחים בשימוש בהקרנות כטיפול בסרטן, ובפרט בסרטן השד. תפקידם מתחיל לרב לאחר הניתוח, כאשר בהתאם למאפייני המחלה ירכיבו לכל מטופלת תוכנית קרינה אישית. מטרת הקרינה להרוס תאים סרטניים מיקרוסקופיים שייתכן שנותרו באזור הגידול. הטיפול בהקרנה הוא מרכיב מרכזי בתוכנית הטיפול, יינתן כמעט תמיד לאחר ניתוח משמר שד, ובמצבים מסוימים גם לאחר כריתת שד. תהליך ההקרנה כולל תכנון מדויק, המבוסס על הדמיה מתקדמת, שמטרתו למקד את הקרינה באזורי הגידול ולהפחית פגיעה ברקמות הבריאות שסביבו.

רדיולוגים הם רופאים האחראים על הליכי הדמיה רפואית, לרבות בדיקות הממוגרפיה והאולטרסאונד, ה־MRI ופענוח הממצאים. הם ילוו את המטופלת בעיקר בשלבי האבחון אך גם בהמשך המסע בעת הצורך. "לפעמים הרדיולוגים נכנסים לתמונה לפני הכירורג.ית, והם ששולחים את המטופלת במידת הצורך לכירורג.ית, ולעיתים הכירורגים הם ששולחים את המטופלת אליהם", מסבירה ד"ר מילר. ביצוע הבדיקות תלוי לא אחת בשלב האבחון ובמטרת הבדיקה. "בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד הנעשות בקהילה, כלומר בקופות החולים, מתבצעות על ידי רנטגנאים (המכונים גם 'דימותנים' או טכנאי רטנגן), ובמידת הצורך המטופלת תשלח לביצוע ביופסיה על ידי הרדיולוג. בדיקות אולטרסאונד בבתי החולים נעשות על ידי הרדיולוג, ובמידת הצורך הוא גם יכול לקחת ביופסיה", מסבירה ד"ר מילר.

את הרופאים הפתולוגיים המטופלת ככל הנראה לא תפגוש כלל, אך להם תפקיד מכריע באבחון המחלה ובקביעת מאפייני הגידול. לאחר שביופסיה נלקחת מהמטופלת היא נשלחת אל המכון לפתולוגיה. " אנחנו מקבלים מהפתולוגי.ית את "תעודת הזהות" הספציפית לגידול, כך נוכל לדעת מאיזה רקמה הוא צומח, מאיזה חלק בשד ומה המאפיינים האישיים של הגידול הספציפי, האם ישנה נוכחות של קולטנים להורמונים נשיים, כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, האם ישנה נוכחות של חלבון שנקרא HER2, מהו קצב חלוקת התאים וכיוצא בזה. מכאן אנחנו לומדים מהו הגידול, איך הוא יתנהג ויחד עם המאפיינים שנאספו מיתר הבדיקות נוכל לדעת גם איזה טיפול להתאים לו", מסבירה ד"ר מילר. המעורבות של הפתולוגים והרדיולוגים לא תמה לאחר האבחון, "ולאחר ניתוח נדרשת בדיקת פתולוגיה נוספת אשר תספק תמונה מלאה יותר לגבי גודל הגידול, מעורבות של בלוטות לימפה, ובמקרים בהם ניתן טיפול לפני הניתוח – לגבי טיב התגובה לטיפול", מסביר ד"ר סלע.

לצד הרופאים המובילים את הטיפול, מצטרפים למסע אנשי ונשות מקצוע נוספים. אחים ואחיות אונקולוגיות וכיורגיות, יספקו למטופלת תמיכה במהלך הטיפולים השונים, מתן מידע והדרכה, מענה לתופעות לוואי וכיוצא באלה. עובדים סוציאליים יגישו למטופלות ולבני ובנות משפחותיהן תמיכה רגשית, עזרה בניהול משברים וייעוץ למיצוי הזכויות המגיעות להן מהמוסדות השונים. שותפים נוספים למסע הטיפול הם פלסטיקאים, יועצים גנטיים, מרדימים, רופאי שיקום, תזונאים, פסיכולוגים ועוד.

היוועצות רב־תחומית

רוב הדמויות שהוזכרו המעורבות בטיפול, הכירורגי.ת, האונקולוג.ית, הרדיולוגית והפתולוג.ית, לעיתים גם המקרינים, הגנטיקאים, המרדימים, הפלסטיקאים, האחיות והצוות הסוציאלי, נפגשות במהלך המסע מספר פעמים לישיבה מולטי־דיסציפלינרית. "הפעם הראשונה שבה דנים במקרה של מטופלת עם סרטן שד בישיבה מולטי־דיסציפלינרית מתקיימת עוד לפני הניתוח. זאת לאחר שנאסף כל המידע הרלוונטי בבדיקות הדימות והביופסיה השונות שמאפשר לקבוע את גישת הטיפול. פעמים רבות המקרה יוצג שוב בהזדמנויות נוספות לאורך הטיפול והמסע", מסביר ד"ר סלע. מטרת הישיבה המולטי־דיסציפלינרית היא לקבוע את הדרך הטובה ביותר לטיפול המחלה, במטרה להוציא את הגידול הקיים ולמנוע חזרה של מחלה גרורתית בעתיד